החלטה בתיק ב"ש 4228/07

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום קריות ( כב' השופט מר מ' ארגמן) מתאריך 14.10.2007 בתיק ב"ש 1586/07.

2.       בכתב האישום שהוגש לבית המשפט קמא, מואשם העורר בעבירות של איומים כלפי חברתו (להלן - " המתלוננת"), שהתגוררה עמו, בהיזק לרכוש במזיד ובתקיפה ("סתם").

          נטען בכתב האישום, כי בתאריך 26.9.2007, בסמוך לשעה 03:00, איים העורר על המתלוננת כי יפגע בגופה, ולאחר מכן השליך עליה את מכשיר השלט רחוק של מקלט הטלויזיה ופגע בבטנה. לאחר מכן נטל העורר סכין לחיתוך בשר והניפה לעבר המתלוננת, ובהמשך הדברים נטען, כי העורר נטל סכין לחיתוך סלט, ובשעה שתפש את המתלוננת בשערות ראשה, שוב איים עליה כי יפגע בה.

          עוד נטען, כי לאחר שהמתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו של העורר, ברחה המתלוננת לחדרה והסתגרה שם, ומשם שלחה מסרון באמצעות הטלפון הנייד שלה לשכנתה, וביקשה להזעיק את המשטרה. באותה עת העורר המשיך לאיים על המתלוננת כי יפגע בה, וקרא לעברה: "היום את מתה". העורר בעט בדלת החדר ולאחר מכן אף השליך לעבר המתלוננת אגרטל.

3.       בית המשפט קמא מצא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, וכן מצא כי קיימת עילה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. עם זאת, הורה בית המשפט קמא לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר, ולבחון את האפשרות שהעורר ישוחרר לחלופת מעצר, שתכלול אף פיקוח אלקטרוני.

4.       שירות המבחן הניח על שולחנו של בית המשפט קמא תסקיר מעצר, אך לא התייחס לאפשרות הפיקוח האלקטרוני על העורר. תחת זאת סקר שירות המבחן את נסיבותיו של העורר, ומסקנתו הייתה שאין להמליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

          בתסקיר המעצר עמד שירות המבחן על חוסר בשלותו הרגשית והנפשית של העורר להתמודד עם קונפליקטים, ואף הזכיר, כי לפני מספר שנים הורשע העורר בעבירות זהות, שנעברו כלפי חברתו דאז. לדעת שירות המבחן, העורר יתקשה לתפקד במסגרת של חלופת מעצר.

5.       לאור תסקיר המעצר, החליט איפוא בית המשפט קמא, להיעתר לבקשת המשיבה, והורה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

          מכאן הערר שלפני.

6.       את טיעונו העיקרי מיקד ב"כ העורר בראיות הלכאוריות שנאספו בחקירה. הראיה העיקרית נגד העורר היא הודעה שמסרה המתלוננת, ולכך מצטרפות ראיות נוספות אשר לכאורה מחזקות את הודעת המתלוננת.

          שקלתי טענות ב"כ העורר, והנני סבור, כי אין מקום להתערב  בקביעת בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. עם זאת נראה, שהעורר קשר את המתלוננת עם אנשים אחרים, שתקפו את העורר בשלב מוקדם יותר באותו יום, וגרמו לו חבלות שונות בגופו, ועל כן איים על המתלוננת, כי כל כאב שהוא יחוש בו, הוא יגרום לה אותו.

          מכל מקום, נראה כי בעת שאירעו האירועים המתוארים בכתב האישום, העורר עדיין היה מצוי בסערת רגשות, שמקורה בכך שקודם לכן הותקף על ידי אנשים, שלדעתו, נשלחו על ידי המתלוננת, אשר לדעתו אף מסרה להם את מתפחות הדירה, ואף ניקתה את כתמי הדם שנותרו מהתקיפה, כדי לטשטש את מעשיהם.

          אציין, כי לאחר שהעורר נפגע באותה תקיפה, המתלוננת הייתה זו שלקחה אותו לבית החולים, והאירועים המתוארים בכתב האישום אירעו מיד לאחר שהעורר והמתלוננת חזרו לדירתם מבית החולים. זאת ועוד, בשעה שהשוטרים הגיעו לדירת הזוג, העורר נשק למתלוננת, ולהתרשמות השוטרים, נראה היה כי המתלוננת אינה מתנגדת, ולמעשה אף שיתפה פעולה עמו.

7.       קיומן של ראיות לכאורה נגד העורר, ממילא מקים עילה למעצרו. ואולם, נסיבות העניין, כמו גם העובדה שהאירוע אירע בסמוך לאחר שהעורר והמתלוננת הגיעו לדירתם מבית החולים, אליו פנה העורר בעקבות תקיפתו בידי אנשים אחרים, ובסוברו כי אותם אנשים קיבלו סיוע מהמתלוננת, מקהים את מסוכנותו של העורר.

8.       על כן, הנני סבור, כי נסיבות העניין אינן מצביעות על מסוכנות שניתן לאיין אותה אך ורק במתקן כליאה, ולדעתי אין צורך לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

          כעולה מכתב האישום, בעת שהעורר היה עם המתלוננת בדירה, והחזיק בידו סכין, לא פגע העורר במתלוננת בסכין. נראה לי איפוא, שהאפשרות, שהעורר יפגע במתלוננת אם ישוחרר לחלופת מעצר תחת פיקוחו של אדם אחר, היא אפשרות רחוקה. מכל מקום, השמת העורר תחת פיקוח מתאים, תאיין את מסוכנותו, ותבטיח כי לא יהווה בסיכון למתלוננת או לציבור.

          לא נעלם מעיני, כי המתלוננת עובדת במתחם "קניון חיפה", המצוי בנווה שאנן, שכונה בה מצויה חלופת המעצר המוצעת, אך הנני סבור כי אין הדבר יוצר סיכון למתלוננת.

9.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

א.      הנני מורה, כי בכפוף לקיום כל התנאים שייקבעו להלן, העורר ישוחרר למעצר בית מלא בביתה של הגב' דבורה אמויל ת"ז 53908703 אשר ברח' מצפה 2, בנווה שאנן בחיפה. (להלן - " חלופת המעצר").